מעבר בין חטיבת ביניים לתיכון
המעבר מחטיבת הביניים לבית הספר התיכון מתרחש בשיאו של גיל ההתבגרות. הוא טומן בחובו מספר מרכיבים שיוצרים מחד הזדמנות להתמודדות וצמיחה ומאידך מצבים שעלולים ליצור לחץ וקושי עבור התלמיד המתבגר. המעבר יכול להיות מסקרן ומחדש אך במקביל הוא יכול להיחוות כמצב מאיים הדורש התנתקות מהידוע ומחייב הסתגלות ויכולת התמודדות יעילה עם המציאות החדשה.
בית הספר התיכון מתייחס אל התלמיד קודם כל על פי יכולתו האקדמית והישגיו הלימודיים. תפיסה זו, ששותפים לה גם ההורים, מעוררת ציפיות ולחצים על התלמיד אשר עסוק בעיקר בהתמקמות החברתית בבית הספר התיכון. הוא צריך להכיר את המסגרת החדשה שבה הוא לומד ולהבין את “כללי המשחק” הנהוגים בה.
כאמור, מעברים לימודיים משפיעים על מערכת האני של הפרט, הכוללת שלושה מרכיבים:
• רגשי- זוהי תחושת הערך עצמי.
• קוגנטיבי- מוטיבציוני- אלו ציפיות לתפקוד יעיל בתחום הלימודי והחברתי.
• התנהגותי- זהו אופן התפקוד בתחום הלימודי והחברתי.
לשם התמודדות התלמידים עם המעבר לתיכון קיימים מספר משתנים מתווכים שעשויים לקבוע את מידת הסתגלותם של התלמידים למסגרת הלימודית החדשה, ביניהם:
1. מאפיינים פסיכולוגיים של התלמיד- כגון: יכולות אישיות, כישורים לימודיים, דפוסי התמודדות ורמת האוטונומיה של הפרט.
2. מאפיינים משפחתיים: מצב כלכלי של המשפחה, סגנון הורות.
3. מאפייני התיכון הקולט את התלמיד: מורכבות המטלות ומידת הקושי שלהן, מידת התמיכה החברתית והרגשית.
המעבר בין חטיבת הביניים אם כן לבית הספר התיכון הינו מעבר משמעותי אשר צליחתו תשפיע על יכולתו של התלמיד להשתלב בהצלחה מבחינה חברתית ומבחינה לימודית. כל זאת אל עבר בחירה מוצלחת של מגמת הלימוד והתמודדות טובה עם בחינות הבגרות.
